הרצל בקונגרס הציוני השלישי בקשר לשאלת התרבות

פרץ סמולנסקין בשל הזלזול בתרבות היהודית בקונגרס הראשון

הלל צייטלין על המאבק על שאלת התרבות בקונגרס החמישי

זרח ורהפטיג בעת הדיונים על ניסוח חוקה.

תלמוד

משנה תורה לרמב"ם

טור ושולחן ערוך

כל התשובות נכונות

באמצעות סדרי דין מפורטים

באמצעות גיבוש מדיניות משפטית בהירה

באמצעות יצירת תקידימים

באמצעות אימוץ נורמות מודרניות

כבוד ושיתוף פעולה

בתי הדין ניסו לחבור לבית משפט שלום אך נענו בשלילה

הציבור בארץ הורגל להתדיין בבתי הדין והתבונן בחשדנות על בית משפט השלום

נציג בית משפט שלום הציע שיתוף פעולה עם בתי הדין ללא הצלחה

על פי לשון שו"ע חושן משפט

על פי פרשנות ההלכה בשו"ע באופן המתאים לאינטרס החברתי

בהכרעה על פי דעת הרמ"א כנגד דעתו של השו"ע

בהכרעה על פי הרשב"ם כנגד דעת השו"ע בשל הצרכים המודרניים

תפיסת הציונות הרוחנית-תרבותית

תפיסות לאומיות רומנטיות היסטוריציסטיות של המשפט

תשובות א-ב נכונות

אף תשובה אינה נכונה

ביטוי להתחדשות המשפט

בידולו מההלכה הדתית

הבחנתו מההלכות שאינן משפטיות

תרגום מילולי של 'משפט יהודי'

השופט גד פרומקין

עו"ד מרדכי אליעש

היועץ המשפטי של המנדט נורמן בנטוויץ

כל התשובות נכונות

סירובו של היישוב היהודי להכנס למלחמת תרבות

בריחת המעמד הבינוני מהארץ בהעדר פתרונות משפטיים

מצב כלכלי קשה בארץ באותה תקופה

הרצון לגבש משפט עצמאי מול המשפט הגרמני הזר

מערכת בתי הדין היא מערכת אדוורסרית המתאפיינת בסדרי דין רבים

מערכת בתי הדין היא מערכת אינקוויזיטורית המתאפיינת בסדרי דין רבים

מערכת בתי הדין היא מערכת אדוורסרית המתאפיינת בסדרי דין מעטים

מערכת בתי הדין היא מערכת אינקוויזיטורית המתאפיינת בסדרי דין מעטים

הרב קוק תמך בהצעה מלכתחילה בניגוד לדעת מרבית חברי הרבנות

הרב קוק תמך בהצעה, אך רק כפשרה ובלחץ נציגי המדנט

הרב קוק התנגד להצעה בניגוד לדעת מרבית חברי הרבנות

אף תשובה אינה נכונה

הרב הרצוג ועוזיאל היו בעלי השכלה משפטית מודרנית

מינוי יועץ משפטי חדש כנציג המנדט

הקמת מדינת ישראל האיצה את התהליך

התקנות תוקנו מתוך מוטיבציה פנימית של הרבנות

הרוב היהודי לא ירצה להשתמש במשפט זר אלא במשפט עברי המתאים למציאות המודרנית

תקומת המדינה היהודית היא הזדמנות להתגבר על המחלוקות התרבותיות

הצורך הקונקרטי לייסד משפט עצמאי למדינה שעומדת לקום

כל התשובות נכונות

לקבוע כי המשפט העברי יהיה דין שיורי

למהר לחוקק חוקים או סעיפי חוקים בתחומים שבהם ניתן להכריע

לנסח חוקה שתגדיר כי המשפט העברי הוא אחד ממקורות החקיקה

להכריז בהכרזת העצמאות על המשפט העברי כמקור סמכות

אגודת ישראל

המזרחי

חובבי ציון

ההסתדרות הציונית

הרב הרצוג האמין שיש לפעול בהדרגתיות לניסוח והחלת חוקה

הרב עוזיאל ניסח חוקה מקוצרת וביקש ליישמה באופן מיידי

הרב עוזיאל ביקש לא להיות מעורב בניסוח החוקה

הרב הרצוג ניסח עקרונות חוקתיים מפורטים וביקש ליישמם באופן מיידי

בשל נטיית הועדה לאמץ את הצעת ד"ר ליאו כהן

בשל הנטייה לא להגדיר מעמד למשפט העברי בחוקה

בשל ההתחמקות של החוקה המוצעת מלתת תשובה ברורה בענייני דת

כל התשובות נכונות

לנסח את החוקה תוך שיתוף כלל הגורמים בארץ

להתכונן למלחמה מול האויב שתכנן לפלוש לארץ

להקים מנגנונים ממשלתיים שיחליפו את המנדט

לנסח את הכרזת המדינה ולכלול בה עקרונות ייסוד

דוד בן גוריון, ראש הממשלה שבדרך

דוד רמז, יושב ראש הועד הלאומי

זרח ורהפטיג, נציג המזרחי בועדת המצב

פלטיאל דיקשטיין מייסד חברת המשפט העברי

לדעת חריס בגלל התנגדותו של השופט חיים כהן

לדעת רדיזנר ופרידמן בשל עבודת הכנה לקויה

לדעת חריס אך ורק בשל הנתק בין ירושלים לתל אביב בגין המצב המלחמתי

לדעת רדזינר ופרידמן בגלל התנגדותו של השופט חיים כהן

על הסיבה לאי הצלחתו היחסית של חוק יסודות המשפט בעת חקיקתו בשנות השמונים

על הסיבה לריבוי תומכי המשפט העברי בראשית המדינה

על הסיבה להסכמה הגורפת לחוקק את המשפט העברי כדין שיורי

אף תשובה לא נכונה

שניהם סברו שיש לתת למשפט העברי מעמד במסגרת חוקה

שניהם תמכו בחוק יסודות המשפט תש"ם-1980

שניהם התנגדו לחוק יסודות המשפט תש"ם-1980

שניהם נבאו כי חוק יוסודת המשפט תש"ם-1980 עומד להפוך להצלחה