גָּלוּי וְיָדוּעַ

גָּמְרוּ

בִּשְׁבִיל

בִּשְׁבִיל

הָכִי קָאָמַר/הָכִי קָאָמַר לְהוּ:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן

הָא דְתַנְיָא

וְאַמְרֵי לָהּ

וְהָתְנַן

וְהָתַנְיָא

וְהֵיכָא

וְכֵן תָּנָא

וְהָתְנַן

וְהָתַנְיָא

וְהֵיכָא

וְכֵן תָּנָא

וְיֵשׁ אוֹמְרִים

וְכֵן

וְכֵן תָּנָא

וְאָמַר

וְלָא פְּלִיגֵי

יְדֵי חוֹבָתָן

יִשְׁאַל

דְּפָלֵיג

וְלָא פְּלִיגֵי

יְדֵי חוֹבָתָן

יִשְׁאַל

דְּפָלֵיג

תָּא שְׁמַע

דִּכְתִיב

דָּרַשׁ

וְהָתְנַן

אִינִי? וְהָאֲמַר!

פְּשִׁיטָא!

שְׁמַע מִנַּהּ

אִילֵימָא

כִּי הָא

אֲתָא

וְהָא

וְהֵיכָא

לָא קַשְׁיָא

וְלִמַדְתֶּם

וְלָא פְּלִיגֵי

וְסָמִיךְ לֵיהּ

מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (ת"ל)

מַהוּ דְּתֵימָא

מַאי אִרְיָא?

מַאי דִּכְתִיב?

חַָיָּבִין

חַד

הִשְׁוָה

חַטָּאת

מִנַּיִן/מְנָלַן

כֵּיצַד?

מַאי דִּכְתִיב?

מַאי כּוּלֵי הַאי?

אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ

אִי הָכִי

אִינִי? וְהָאֲמַר!

אֵלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר